הנגשת PDF
הופכים מסמך PDF רגיל למסמך שאדם עיוור יכול לקרוא עם קורא מסך. אנחנו מזהים את המבנה — אתם מאשרים בכמה לחיצות.
איך זה עובד
מעלים קובץ PDF
מסמך טקסט - דוח, מכתב, טופס או סילבוס. הכלי מנתח את המבנה אוטומטית
מאשרים את המבנה
לוחצים על המסמך ומסמנים מה כותרת, מוסיפים תיאור לתמונות ומאשרים טבלאות
מורידים PDF נגיש
קובץ תקני לפי PDF/UA שקורא מסך מקריא נכון, כולל עברית בסדר הנכון
מה הכלי יודע לעשות
- זיהוי אוטומטי של המבנה. כותרות, תמונות וטבלאות מזוהים מראש ומסומנים על המסמך - אתם רק מאשרים או מתקנים בלחיצה, בלי לסמן הכל מאפס
- סדר קריאה עברי נכון. הטקסט העברי נשמר בסדר הקריאה הנכון, כך שקורא המסך מקריא אותו כמו שצריך - ולא הפוך, כמו שקורה ברוב הכלים שנבנו לאנגלית
- טקסט חלופי לתמונות. מוסיפים תיאור קצר לכל תמונה חשובה, או מסמנים אותה כקישוט שקורא המסך ידלג עליו בשקט
- טבלאות עם כותרות. לכל טבלה בוחרים איפה הכותרות - בשורה העליונה, בעמודה הראשונה או בשתיהן - כך שקורא המסך יקשר כל תא לכותרת הנכונה
- תצוגת קריאה לפני הורדה. רואים מראש בדיוק מה קורא המסך ישמע, עמוד אחרי עמוד - ואפשר לתקן לפני שמורידים
- אימות רשמי מול התקן. הקובץ נבדק אוטומטית מול תקן PDF/UA-1 (ISO 14289), ואם הוא עובר - מקבלים אישור מפורש על כך במסך הסיום
למה להנגיש מסמכי PDF?
בישראל, תקנות נגישות השירות מחייבות גופים ציבוריים, רשויות מקומיות, מוסדות חינוך ועסקים שנותנים שירות לציבור להנגיש גם את המסמכים שהם מפרסמים באינטרנט. טופס הרשמה, דוח שנתי, מכרז, פרוטוקול ישיבה, סילבוס של קורס - כל מסמך כזה שעולה לאתר צריך להיות נגיש לפי התקן הישראלי ת"י 5568, שעבור קבצי PDF מיושם בפועל דרך התקן הבינלאומי PDF/UA. מסמך לא נגיש חושף את הארגון לתלונות ותביעות נגישות - ובעיקר משאיר חלק מהציבור בחוץ.
הבעיה: הנגשה מקצועית של מסמך אחד יכולה לעלות מאות שקלים ולקחת ימים, והכלים הקיימים דורשים תוכנות יקרות וידע טכני. בעברית נוסף קושי ייחודי - רוב כלי ההנגשה בעולם נבנו לאנגלית, והם שוברים את סדר הקריאה של טקסט עברי כך שקורא המסך מקריא אותו הפוך. התוצאה: ארגונים רבים פשוט מוותרים, והמסמכים נשארים לא נגישים.
הכלי הזה נבנה בדיוק בשביל הפער הזה: הנגשה בעברית, בחינם, בלי להתקין כלום ובלי ידע מוקדם. הזיהוי האוטומטי עושה את רוב העבודה, האישור שלכם לוקח דקות, והתוצאה עוברת אימות רשמי מול התקן. גם מי שלא מחויב לפי חוק מרוויח: מסמך נגיש הוא מסמך שכל אחד יכול לקרוא - כולל סטודנט עם לקות ראייה שמקבל את הסילבוס שלכם, או לקוח מבוגר שנעזר בהקראה.
איך עובדת הנגשת PDF?
קורא מסך הוא תוכנה שמקריאה בקול את מה שמופיע על המסך, עבור אנשים עיוורים או כבדי ראייה. כדי שהוא יידע מה להקריא ובאיזה סדר, קובץ ה-PDF צריך להכיל מבנה סמוי: מה כותרת ומה פסקה, מה מופיע בכל תמונה, איפה מתחילה ומסתיימת כל טבלה. רוב קבצי ה-PDF נוצרים בלי המבנה הזה - הם נראים מצוין על המסך, אבל קורא מסך מקריא אותם כרצף מבולבל, מדלג על תמונות ושובר טבלאות. בעברית המצב גרוע עוד יותר: בקבצים רבים הטקסט שמור בסדר הפוך, וההקראה יוצאת ג'יבריש.
הכלי עושה את העבודה הכבדה בשבילכם: מעלים את הקובץ, והמערכת מזהה אוטומטית את הכותרות, התמונות והטבלאות. מה שנשאר לכם הוא לאשר - לוחצים על שורה במסמך ועונים על שאלה פשוטה ("כותרת ראשית או טקסט רגיל?"), מוסיפים תיאור קצר לכל תמונה חשובה, ובוחרים איפה נמצאות הכותרות בכל טבלה. אין צורך בידע טכני ואין מונחים מקצועיים - הכל בשפה פשוטה, ישירות על המסמך.
לפני הסיום, תצוגת הקריאה מראה בדיוק מה קורא המסך ישמע - עמוד אחרי עמוד, עם העברית בסדר הנכון. כשמאשרים, המערכת בונה את שכבת התיוג בתוך הקובץ ומריצה אימות אוטומטי מול תקן הנגישות הבינלאומי PDF/UA-1 (ISO 14289). אם הקובץ עובר את האימות - מקבלים על כך אישור מפורש. המראה של המסמך לא משתנה בכלום: אותו עיצוב, אותם פונטים, אותם צבעים.
שאלות נפוצות
מה זה PDF נגיש?
PDF נגיש הוא קובץ שמכיל, מעבר למה שרואים על המסך, גם שכבת מבנה סמויה: מה כותרת ומה פסקה, מה מופיע בכל תמונה, איפה מתחילה כל טבלה ובאיזה סדר צריך לקרוא את התוכן. שכבת המבנה הזאת היא מה שמאפשר לקורא מסך - התוכנה שאנשים עיוורים משתמשים בה - להקריא את המסמך בצורה הגיונית. המסמך נראה בדיוק אותו דבר לעין, אבל הופך לקריא גם למי שלא רואה אותו.
מי חייב להנגיש מסמכים לפי החוק בישראל?
תקנות נגישות השירות מחייבות גופים ציבוריים, רשויות מקומיות, מוסדות חינוך ועסקים שנותנים שירות לציבור להנגיש גם את המסמכים שהם מפרסמים באינטרנט - טפסים, דוחות, מכרזים, פרוטוקולים וחוזרים. התקן הישראלי ת"י 5568 מגדיר את הדרישות הטכניות, ולמסמכי PDF הדרך המקובלת לעמוד בהן היא תקן PDF/UA הבינלאומי. אם אתם מפרסמים מסמכים באתר של גוף שחלה עליו חובת נגישות - המסמכים צריכים להיות נגישים.
האם הכלי מתאים למסמכים בעברית?
כן, והוא נבנה בדיוק בשביל זה. הבעיה הנפוצה ביותר בהנגשת מסמכים בעברית היא סדר הקריאה: כלים שנבנו לאנגלית שומרים את הטקסט העברי בסדר הפוך, וקורא המסך מקריא ג'יבריש. הכלי שלנו מתקן את סדר הקריאה העברי כחלק מהתהליך, ותצוגת הקריאה מאפשרת לוודא בעיניים שהתוצאה נשמעת נכון עוד לפני ההורדה.
יש לי מסמך סרוק - אפשר להנגיש אותו?
מסמך סרוק הוא בעצם תמונה של נייר, בלי טקסט אמיתי שאפשר לתייג. הפתרון: הריצו קודם את הכלי "הפיכה לניתן לחיפוש" שמזהה את הטקסט שבסריקה (OCR) והופך אותו לטקסט אמיתי, ואז חזרו לכאן והנגישו את הקובץ החדש. מקרה מיוחד: מסמכים מתוכנות ישראליות ישנות שנראים תקינים אבל הטקסט שלהם "שבור" מבפנים - הכלי מזהה אותם לבד ומשחזר את הטקסט אוטומטית כחלק מההנגשה.
מה זה טקסט חלופי ולמה תמונות צריכות אותו?
קורא מסך לא יודע מה מצויר בתמונה - הוא יכול רק להקריא תיאור שמישהו כתב. טקסט חלופי הוא משפט קצר שמתאר מה רואים: "חתימת המנכ"ל", "גרף עלייה במכירות ברבעון השלישי", "לוגו העירייה". בלי תיאור, אדם עיוור פשוט מפסיד את המידע שבתמונה. תמונות שהן קישוט בלבד (קו דקורטיבי, רקע) מסמנים כקישוט - וקורא המסך מדלג עליהן בשקט במקום להכריז "תמונה" סתם.
איך אני יודע שהקובץ באמת נגיש בסוף התהליך?
בסיום ההנגשה הקובץ עובר אימות אוטומטי מול תקן PDF/UA-1 (ISO 14289), ואם הוא עובר - תראו אישור מפורש על כך במסך הסיום. בנוסף, עוד לפני ההורדה, תצוגת הקריאה מראה בדיוק מה קורא המסך ישמע, עמוד אחרי עמוד - כך אפשר לוודא שהסדר הגיוני ושכל תמונה חשובה קיבלה תיאור.
האם צריך ידע טכני כדי להשתמש בכלי?
לא. הכלי מזהה את המבנה אוטומטית ושואל אתכם שאלות פשוטות בעברית: "מה השורה הזאת - כותרת או טקסט רגיל?", "מה רואים בתמונה?". אין צורך להכיר את התקן, רמות כותרות או מונחים טכניים. ההנגשה הידנית המקצועית של מסמך יכולה לעלות מאות שקלים למסמך - כאן עושים את זה לבד, בחינם, בכמה דקות.
האם ההנגשה משנה את המראה של המסמך?
לא. כל המידע שמתווסף לקובץ - תיוג הכותרות, תיאורי התמונות, סדר הקריאה, שם המסמך - הוא שכבה סמויה שקוראי מסך משתמשים בה. המסמך המודפס והמוצג על המסך נראה בדיוק כמו המקור, כולל עיצוב, פונטים וצבעים.
הכלי מסייע ביצירת מסמכים נגישים, אך אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מבטיח עמידה בכל דרישות הדין. האחריות לעמידה בחובות הנגישות החלות על הארגון היא של המשתמש בלבד, ומומלץ להתייעץ עם מורשה נגישות מוסמך לגבי הדרישות הספציפיות שחלות עליכם.